בן הורוביץ הוא יזם מצליח ואחד ממשקיעי הון הסיכון המוערכים ומצליחים בעולם. הוא מייסד-שותף של קרן אנדריסין הורוביץ, שהשקיעה, בין היתר בחברות כמו סקייפ, גרופון, פייסבוק, טוויטר, זינגה, פורסקוור, AIRBNB, סטרייפ, GITHUB, ואוקולוס. היא גם אחת המשקיעות ב Y COMBINATOR, שנחשב בעיני רבים לאקסלרטור הטוב בעולם. בספרו “הדבר הקשה בנוגע לדברים הקשים” (THE HARD THING ABOUT HARD THINGS), שעוסק בבניית עסק בתנאי אי ודאות, מספר הורוביץ בין היתר, מה הקשר בין אסטרטגיה לסטוריטלינג. מנכ”ל הוא כמובן, האדם החשוב ביותר בעסק, וכתוצאה מכך, הוא סופג את רוב האש והביקורת כשדברים משתבשים. אחת השאלות, היא “האם המנכ”ל יודע מה הוא עושה?” “המנכ”ל צריך לדעת מה קורה בחברה שלו”, אומר הורוביץ, “לא משנה אם זה בכספים, יעדי מכירות, אסטרטגיית מוצר או גיוס כוח אדם. המנכ”ל צריך לבנות את האסטרטגיה הנכונה למיזם, ולהבין את ההשלכות שלה על כל רבדי הארגון.” “בחברות הטובות”, מציין הורוביץ’, “הסיפור של החברה והאסטרטגיה שלה, הם היינו הך. וכפועל יוצא מכך, התוצר של כל הפעילות האסטרטגית, הוא הסיפור.” מנכ”ל, בין אם הוא מודע לכך או לא, מגדיר את הקונטקסט בו כל עובד פועל. מה זה קונטקסט? יציקת משמעות לעשייה שלך והבנה של איך העבודה שאתה עושה, מתחברת לפעילותם של אנשים אחרים בארגון, ומייצרת ערך. כאשר אינטרסים של העובדים מסונכרנים, יש להם יותר מוטיבציה, אוטונומיה בקבלת החלטות, והארגון מתנהל בצורה יעילה ומהירה יותר. יעדים ומטרות תורמים לקונטקסט, אבל לא מספרים את כל הסיפור. על איזה שאלות הסיפור צריך לענות:
- למה שאני כעובד ארצה להצטרף לחברה הזאת? למה שאני אתלהב לעבוד כאן?
- למה שאני כלקוח, ארכוש את המוצר של החברה הזאת?
- למה שאני כמשקיע, ארצה להשקיע במיזם הזה?
- מדוע העולם הוא מקום טוב יותר, בגלל שהחברה הזאת קיימת? כשהחברה מציגה בבהירות את הסיפור שלה, הקונטקסט עבור כולם – עובדים, שותפים, לקוחות, משקיעים, עיתונאים וכו’ – הופך להיות ברור. כשהחברה נכשלת בסטוריטלינג שלה, אתם שומעים ביטויים כגון:
-
“העיתונאים האלה פשוט לא מבינים עניין”
-
“מי אחראי על האסטרטגיה אצלכם בחברה?”
-
“יש לכם טכנולוגיה מצוינת, אבל אתם צריכים עזרה בשיווק”
המנכ”ל לא חייב להיות זה שמייצר את החזון, אבל חייב לשמר אותו מרגע שהוא נוצר. סיפור אינו “הצהרת משימה”. הוא לא חייב להיות קצר. הוא חייב להיות משכנע, כמו מכתבו של ג’ף בזוס לבעלי המניות של אמזון, ב-1997. הניסיון מלמד, מסביר הורוביץ, כי חברה ללא סיפור, היא בדרך כלל חברה ללא אסטרטגיה.
גף’ בזוס (ב-2007) מסביר שהדוגמא של “הבהלה לזהב” לא רלוונטית לאינטרנט, אלא דווקא “מטאפורת החשמל”.
איפה אפשר ללמוד ברצינות על סטוריטלינג למנהלים, יזמים ובעלי עסקים? הקליקו לפרטים >> סדנת סטוריטלינג מעשית של אליאב אללוף